למה אני לא הייתי קורא

למה אני לא הייתי קורא, ופשוט הייתי סוגר את החלון?

טוב, אז זה לא שאני משכנע אותכם לצאת אני דווקא רוצה שתשארו..

זה מזכיר לי את הפרסומות האלה "אל תלחצו אליי!" , ואז משום מה אנשים לוחצים.

האמת שלא, זה לא הייתה המטרה שלי.

בואו תבינו למה אני הייתי סוגר את החלון?

קודם כל כשאני רואה שיש טקסט והוא ארוך זה גורם לי לרצות לצאת, לפעמים אם הכותרת

ממש טובה אני קורא מילה מההתחלה, מהאמצע ומהסוף ומבין שזאת רק הכותרת שהייתה טובה,

אבל זו לא באמת הסיבה.

הסיבה המרכזית שהייתי ממליץ לכם לא לקרוא בלוגים כאלה, כמו שלי או של אחרים היא אתם

אני אסביר, כשאתה קורא בלוג או סיפור, או כתבה עם דעה כזאת או אחרת זה משפיע עלייך

נכון, אולי מי שכתב אדם חכם וכדי ללמוד ממנו וכן אפשר ללמוד מכל אדם אבל אם אתם עדיין

צעירים או שפשוט לא שלמים עם עצמכם אנשים אחרים (כמוני) יכולים להשפיע לכם.

שזה דבר לא טוב!!, הרעיונות שלי, הם שלי - כי אני יצרתי אותם! ברגע שזה רעיונות של אדם

אחר שהשתיל אותם אצלי בדרך כזו או אחרת זה בעניי איבוד של הזהות העצמית שלנו.

נשאלת השאלה מאיפה הגעתי למחשבות האלו, כי אני מודה הסתכלתי אחורה וראית שהאישיות

שלי נבנתה על בסיס שטויות שראיתי בכל מיני מקומות או שהחברה השתילה

בי עד שאמרתי סטופ! איפה אני?

וחיפשתי את עצמי בכל נושא, בכל עניין, אידאולוגיה או מה שרק תרצו. לכן חשוב שתבינו

אין אדם שלא מושפע מהחברה ומאלף גורמים, ושאומרים שמשפחה בונים לך את האישיות זה נכון

אבל אתם צריכים להבין, אם לא תחפשו את עצמכם כל הזמן, יום יום, איפה אתם בכל הסיפור

אתם תאבדו מהר מאוד.. אז אתם יכולים לקרוא סיפורים, לראות סרטים או לקרוא בלוגים

תמיד תחפשו את עצמכם ותשאלו את עצמכם, מה אני חושב על זה באמת?